רש"י על דברים כ״ד:ח׳

« רש"י על דברים כ״ד:ז׳ רש"י על דברים כ״ד:ט׳ »

8 שפתי חכמים פתח ↗

שלא תתלוש סימני טומאה כו'. מפני שבתלישת סימני טומאה או בקציצת הנגע עצמו, לא יוכל הכהן להבחין את הנגע אם הוא טהור או טמא:

8 משכיל לדוד פתח ↗

השמר וכו׳ שלא תתלוש וכו׳ ולא תקוץ וכו׳ שקולים הם ויבאו שניהם דתרווייהו מחד טעמא הוו כדי שיוכל הכהן להבחין בין טומאה לטהרה:

9 שפתי חכמים פתח ↗

אם באת להזהיר כו'. דאל"כ מה ענין זה לזה. ול"נ דרש"י בא לתרץ יתורא דכתיב בקרא פסוק ח גבי נגע צרעת לשמור מאוד ל"ל. ועל זה פי', אם באת להזהר שלא תלקה וכו':

9 רמב"ן על דברים פתח ↗

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, אִם בָּאתָ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בְּצָרַעַת, לֹא תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים כ"ד:ט'. וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ, כְּמוֹ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ שמות כ ח, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם שם יג ג, זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק דברים כ"ה:י"ז, כֻּלָּם מִצְוָה, אִם כֵּן גַּם זֶה כְּמוֹתָם, וְהִיא אַזְהָרָה מִלְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע; יְצַוֶּה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּזְכֹּר הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה ה' לַצַּדֶּקֶת הַנְּבִיאָה שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ, גְּמוּל חַסְדָּהּ אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לֹא הוֹעִילוּהָ, גַּם אַתָּה אִם תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי, לֹא תִּנָּצֵל. וּלְשׁוֹן סִפְרָא בחקותי פרשה א ב ג, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה ויקרא כו יד, הֲרֵי מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אָמוּר; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר, וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׁמוֹר הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר, הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת דברים כ"ד:ח', הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תִּשְׁכָּח, הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וּפֵרוּשָׁהּ כִּי אֶצְלָם הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת, מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא תְּבוֹאֲךָ, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים, וְזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, שֶׁתְּהֵא מַזְכִּיר זֶה בַּפֶּה תָּמִיד. וּמִכָּאן נִרְאֶה שֶׁרַבּוֹתֵינוּ יַעֲשׂוּ אוֹתָהּ מִצְוָה, לֹא סִפּוּר וְעֵצָה בִּלְבַד לְהִנָּצֵל מִן הַנְּגָעִים. וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלָּשׁוֹן הָרַע שֶׁהוּא שָׁקוּל כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים לֹא תִּהְיֶה בּוֹ בַּתּוֹרָה לֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר אוֹ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה. אֲבָל בַּכָּתוּב הַזֶּה אַזְהָרָה גְּדוֹלָה בּוֹ, לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ בֵּין בַּגָּלוּי בֵּין בַּסֵּתֶר, בֵּין בְּמִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק וּלְהַבְזוֹת בֵּין שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק כְּלָל. וְזוֹ מִצְוָה מִכְּלַל תרי"ג מִצְוֹת, וּשְׁכָחָהּ בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הַמּוֹנִים הַמִּצְוֹת אַחֲרָיו:

8 השמר בנגע הצרעת. שֶׁלֹּא תִתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה וְלֹא תָקֹץ אֶת הַבַּהֶרֶת מכות כ"ב:

9 ככל אשר יורו אתכם. אִם לְהַסְגִּיר אִם לְהַחֲלִיט אִם לְטַהֵר:

8 מזרחי פתח ↗

השמר בנגע הצרעת שלא תתלוש סימני טומאה ולא תקוץ את הבהרת. מפני שבתלישת סימני טומאה מהנגע או בקציצת הנגע עצמו מבשרו או מן הבגד או מן הבית בין קודם שיבא לכהן בין בתוך ימי ההסגר בין בתוך החלט בין אחר הפטור הוא עוקר בהם בחינה הטומאה מן הנגע שאי אפשר לשום כהן עוד שיבחין את הנגע אם הוא טמא או טהור לפיכך תפש באזהרת הלאו הזה תלישת הסימנין וקציצת הנגע ואמר שלא תתלוש ולא תקוץ ומפני שלא תלישת הסימנין בלבד עוקר הבחינה מן הנגע אלא אף הגלוח הזהיר גם הגלוח ואמר ואת הנתק לא יגלח ואח"כ חזד והזהיר בכל הוראות הכהן על הנגע שלא ימרה את פיו ואמר בכל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים תשמרו לעשות אם להסגיר אם להחלוט אם לטהור וכן פירש גם הסמ"ג אבל הרמב"ם כת' ככל אשר יורו אתכם הכהני' הלוי' כאשר צויתי' תשמרו שלא יתלוש או שיקוץ והא תמיה מאד כי כבר הזהיר על התלישה והקציצה במאמר השמר בנגע הצרעת ומה צורך להזהיר במאמר תשמרו לעשות:

9 מזרחי פתח ↗

זכור את אשר עשה יי' למרים אם באת להזהר כו'. וכן שנינו בספרי מה ענין זה לזה ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע:

« רש"י על דברים כ״ד:ז׳ רש"י על דברים כ״ד:ט׳ »